תערוכת בוגרים המגמה לאמנות פלסטית-חזותית תשע"ח

דבר ראשת המגמה

/ חגית קהן

תלמידים יקרים ואהובים,

כהרגלי ובפעם האחרונה בפניכם, אומר כמה מילים על אמנות – האמנות נתפסת בקהל הרחב כעונה בעיקר על קטגוריית היפה, אך הדבר רחוק מהיחס של האמנים כלפיה. רחוק מקלות הדעת המייחסים לה ולאמנויות אחיות אחרות, האמנות אינה קישוט יפה או הסחת דעת קלה ונעימה. הַיָּפָה שביצירת האמנות אינה עוסקת רק בַּיָּפֶה, היא מכילה בתוכה גם את היפוכו ובכלל נעשית היצירה בכובד ראש, מתוך מסירות רבה, עבודה קשה, מערכות כללים ומוסר. היא עומדת בביקורת ובתנאי קבלה של היחיד, הקבוצה, המורה, האוצר והממסד האמנותי כולו. כך שלמרות הקולות הנשמעים לאחרונה על לימודי האמנות, לא רק שהאמנות אינה קישוט יפה, היא אינה נלמדת ואינה מתנהלת באופן מופקר ופרוץ לכל.

בעבר הייתה האמנות מלאכה הנרכשת אצל בעלי הידע "המאסטרים", מציגה נושאים ידועים מראש, בטכניקות ובחומרים נתונים. האמנים נדרשו אז ל"ראה וקדש". מאז העידן המודרני מצווה האמן ל"ראה וחדש". מוסדות ההכשרה היום מגוונים יותר, מקורות ההשראה מרובים יותר, הטכניקות והחומרים התרבו וכך גם חופש היצירה. החופש הקיים ביצירה האמנותית הוא מאפיין נחשק בהשוואה לתחומים אחרים, אך גם מטיל על היוצר/ת אחריות גדולה יותר לסמן את גבולות היצירה בעצמו. עליו ללמוד בשקדנות, הן את הטכניקה, הן את תולדות האמנות והן את הקונטקסט בעולם ובתרבות וגם להוליך את יצירתו צעד אחד קדימה. האמנות הינה מלאכה ומחשבה, "מלאכת-מחשבת" וכך הקנינו לכם אותה כאן בתלמה-ילין.

בתור מחנכים לאמנות בימינו, אנו מאמינים ומעודדים לחופש יצירה. אנו מודעים לכך שיש באמנות מהבלתי צפוי, אי הליכה בתלם, הרחבת גבולות. אך יחד עם זאת, יש בה גם משהו מאיר עיניים, פותח ערוצי מחשבה, משחרר ומזכך. לא רק היוצר יוצא מורווח מחירות זו, החופש והשחרור האמנותי הם גם של היוצר וגם של הצופה. פעולת ההתבוננות ביצירה הינה פעולה של הצופה והיא גורמת לו חיבור ומשמעות לו עצמו. אמנות טובה הופכת את דברו של האחד (היוצר) לרב משמעות לזולתו (הצופה). לנו המורים לאמנות יש תפקיד לשמר את האמנות חופשיה ולא לתת למשטרת המחשבות והפוליטיקה של הזמן לשלוט בה, כיוון שחופש היצירה הוא המימוש של חופש הביטוי, הדעה והמחשבה ולימודי האמנות הם המקום בו מתורגלת הדמוקרטיה במלואה.

תלמידים אהובים ויקרים, רגע מרגש כעת בסיום לימודיכם כאן בתלמה, כשהקטלוג הזה מושק ומשקף את התערוכה המפוארת שהעמדתם, תערוכה שפעלה והוארה ביופי שיצרתם ובעולמות התוכן שגיבשתם. אין גאים בכם יותר מאתנו, המורים שלכם, ששמחים ללוות אתכם ולעזור לכם במימוש ומיצוי הרגע והמעמד הגדול והמשמעותי הזה עבורכם.

תודות לכל המורים שלימדו אתכם לאורך השנים - ירון אתר, מוטי ברכר, רותי גינזבורג, רינת טואיטו-יפת, אייל יערי, טל ירושלמי, ליאב מזרחי, גיא ניסנהויז, יעל פרנק, רינת קוטלר, ליאת קוך, רויטל רטיג, שיר שבדרון. למקימים בפועל - במיוחד לאייל יערי, גלי גרינשפן ונועה שוורץ. לאורי שקורי על הציוד הטכנולוגי והתקנתו, ליאן רצאבי על התאורה, לאופיר אנקרי על הליווי והתחזוקה במשך כל השנה. 

למנחים שליוו אתכם במהלך השנה ותרמו את תרומתם המקצועית והאנושית - ירון אתר וליאת קוך, רינת קוטלר וליאב מזרחי, גיא ניסנהויז ואנוכי ביניהם.

תודה לגל רוזנמן על הצילום התערוכה כולה והעזרה בארגון התמונות. תודה גם לינעם צימבליסטה ולאיריס מימון, המורה לערבית, על צילום התערוכה וערב הפתיחה. תודה מיוחדת למנהל בית הספר מר משה פילוסוף על התמיכה והעזרה שנתן לנו. תודה לכל המחנכים והמורים העיוניים שתרמו להעשרת עולמכם. גם להורים שליוו, עזרו ותמכו.

תודה לכם על מה שאתם, על רוח הסקרנות, מוסר העבודה והיצירה שהבאתם. לא נותר לי אלא להיות מלאת תודה על הזכות שנפלה בחלקי ללמד אתכם, להנחות, ללוות, להפיק את התערוכה והקטלוג ובכלל להוביל את המגמה המיוחדת והאהובה הזו. מקווה שתמשיכו ותראו במקום הזה יסוד ובית עוד שנים רבות.  

חגית(כם).