תערוכת בוגרים המגמה לאמנות פלסטית-חזותית תשע"ח

גוף עבודותיי עוסק בקשר בין אנשים ובמיוחד במקרים של קשרים טעונים עד כדי עיוות המציאות. העיסוק שלי בייצוג חזותי של קשרים בין- אישיים מורכבים והדימויים שבחרתי לצייר, נובע מהעניין שיש לי בבני אדם, ובדרך שבה קשרים אנושיים, הם לכאורה כל כך פשוטים אך למעשה טומנים בחובם מטען גדול. תחילה, ניסיתי למצוא דימוים שיבטאו במדויק את הנושא המופשט שמקורו בתחושה סוביקטיבית. חיפשתי דרך להביע באופן חזותי משהו שמתבטא במילים "קלות" מאויר ומבטים טעונים.

התחלתי בעבודה בספר סקיצות. תוך כדי התהליך הבנתי שהרישומים בספר הם מעין דרך לתיעוד יום יומי של התהליך אותו עברתי מתחילת השנה ועד עכשיו. תיעוד של עולם הדימויים הפנימי שלי, כמו יומן מסע אישי. במקביל לעבודה בספר הסקיצות עבדתי גם על רישומים וציורים בצבעי מים ודיו. הרישום נוכח גם סרט אנימציה שאפשר לי להביא לידי ביטוי, עוד רובד שבעיניי נסתר מן העין כשאינו בתנועה. בני אדם הם כה דינאמיים, עד כדי שנראה כי הדרך המתאימה ביותר להביע את היחסים בין אדם לאדם היא בתנועה. דרך אנימציה, הבעתי את הרעיון של יחסים רעילים באמצעות ביטויים  ויזואליים לא מציאותיים.  התנועה נותנת כוח בשל האופי הנזיל שלה בדומה לאופי הנזיל של המציאות של אנשים הנמצאים במערכות יחסים ארסיות.

החיפוש אחר דינאמיות בעבודותיי מופיע גם  בשימוש תכוף בדימויים של ידיים. ידיים הן כלי מצוין להבעת אנושיות, רגשות, יחסים ותוך כדי כן תנועה מוקפאת. תוך כדי כך התחלתי לשלב גם דימויים של פרחים אל תוך עבודותיי, משום שעד אז  הן נראו לי קשות מדיי – כפי שיש צדדים רבים לאדם, כך גם יש צדדים רבים למערכות יחסים בין שני אנשים. הפרחים נועדים להציג את הטוב שבתוך הגועל – משום שגם מערכות יחסים הרסניות מותירות אחריהן זכרונות יפים.

לאורך כל תהליך העבודה שלי הושפעתי מאמנים רבים. דוגמה אחת היא קנאויה סאצ'יקו שבעבודותיה מציגה צבעוניות ועל-טבעיות כאמצעים להבעת תפישת מציאות מעוותת. אמנים נוספים הם מירצ'ה סוצ'ו, שהיוותה להשפעה על האנימציות שלי דרך עבודות הצילום שלה שמציגות שימוש מרובה בדימויים של ידיים, וטאקאטו יאמאמוטו ומיו אים שמציגים דמויות מצויירות בעבודותיהם הדקדקניות בקווי המתאר ושימושים בצבעים השפיעו באופן משמעותי על העבודה שלי בעטים ובספר הסקיצות. 
כסיכום, מכלול עבודותיי עד השנה היו מונוכרומטיות, אך המפגש עם עבודות צבעוניות של אמנים שונים גרם לי להבין שאני יכולה להציג עוד רבדים שלעיתים עשויים להיבלע בעבודה שכולה בשחור לבן. כתוצאה מכך הגעתי לעבודותיי בצבעי מים, שאת הצבעוניות שלהן הייתי מכנה זרחנית או רעילה, ובהן הצבעים משרתים לא רק כנוף אסתטי לעיניים אלא גם כאזהרה.

ריבר מלאכי