תערוכת בוגרים המגמה לאמנות פלסטית-חזותית תשע"ח

"אלוהים! כמה הכל מוזר היום! מעניין אם החליפו אותי בלילה? רגע, אנסה להיזכר: האם זאת אני שהתעוררתי הבוקר? נדמה לי שאני זוכרת שהרגשתי קצת אחרת. אבל אם זו לא אני, נשאלת השאלה מי אני, בשם אלוהים? אה, זאת החידה הגדולה!". - לואיס קרול ,"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". בסיפורה של אליס היא מגיעה אל מסדרון משונה ובניסיונותיה לצאת ממנו, גופה מתכווץ מאוד ואחר כך גדל מאוד. השינוי הלא רגיל במימדי גופה של אליס מביא לחשיפת מרכיבים שונים שהיו נסתרים בזהותה, שהרי סיפורה מתמקד בחיפושה אחר זהות ובמרכזו עומדת בעיית הגוף והנפש. לאורך הספר חוזרת ונשאלת השאלה מי אני. האם אני אותה אני כל הזמן ובכל מקום? האם אני זה הגוף שלי? בתהליך ההתבגרות, אדם לומד ומפנים מסרים שונים מעצמו ומהחברה אשר יוצרים לעיתים מצב של התרחקות מרגשותיו והעדפת השתיקה או ההדחקה על פני ההקשבה הפנימית. בתקופה זו, מציפות את האדם שאלות רבות עקב שינוי הסביבה ביחס לשינוי הזהות האישית ורבים חווים חווייה של עומס רגשי. זהו מצב של מתח או חסך רגשי המתרחש כאשר אדם מרגיש שהמשאבים הפנימיים שלו אינם מספיקים לעמוד בדרישות חיצוניות. מדובר בתחושה סובייקטיבית, כאשר כל אחד חווה עומס רגשי בהתאם למשאבים הפנימיים שברשותו, למכלול הגורמים הסביבתיים המשפיעים עליו, תחושת המסוגלות העצמית שלו ואופן ההתייחסות שלו ושל סביבתו להצלחות ולכישלונות. במקרים רבים, אדם נוהג "לשמור בבטן" את תחושותיו ורגשותיו אשר אינם מעובדים ומנהלים אותו ביום יום. בני אדם רבים מחוברים לחלק ההגיוני והרציונלי שבהם ומצליחים באופן אינטואיטיבי להתחבר לרגשות שלהם ולתעל אותם באופן חיובי. עבור אחרים משימה זו של התחברות לבטן, ממקום של מודעות, זה עדיין אתגר. סוגיית שינויי הגודל שבאה לידי ביטוי בסיפורה של אליס, ודרכי ההתמודדות השונות עם אותן סיטואציות כאשר הסביבה המוכרת לאדם הולכת ונעשת קטנה למידותיו היוו נקודות מוצא לעבודתי. השתמשתי בדימוי של נשים מלאות וניסיתי לערוך הקבלה בין הגוף לנפש, בין המסה הרגשית למסה הפיזית. הבטן יכולה לייצג באופן פיזי את הגוף ויכולה גם לייצג את הקול הפנימי, התחושות והאינטואיציה. ניסיתי לחפור אל תוך בטני שלי ולהוציא אל פני השטח את מה שנשמר בה, במטרה לגלות את כל החלקים שמרכיבים את מי שאני, גם אלו שנשמרים בפנים ולא נראים לעיני ולעיניי הסובבים אותי. זאת מתוך המחשבה שכל אדם הוא האחראי הבלעדי ליצירת קשר עם רגשותיו, מול עצמו, בתוך כל המגבלות החיצוניות הקיימות.

עומר לברון