תערוכת בוגרים המגמה לאמנות פלסטית-חזותית תשע"ח

העבודה שלי מגיעה ממקום ראשוני שהוא לא בהכרח מלוטש או מעובד. במובן הטכני, היא עוסקת ביחסים בין הפיגורטיבי והנרטיבי למופשט והאמורפי. התכנים שמוצגים בה הם ערבוביה של דימויים, רעיונות, שיטות עבודה ותחושות מהעולם הפנימי שלי שליוו אותי בשנה האחרונה.

היא מורכבת מ-26 עבודות בגודל A5 (15 ס"מ על 21 ס"מ) בדיו וצבעי מים, עבודה בגודל 50 ס"מ על 70 ס"מ בדיו ווידאו מפוקסל בשחור-לבן, בו רואים עצם נושם ומתנועע.

לחלק מן הציורים היתה סקיצה בעפרון לפני שהיתרגמו לדיו, אך מרביתם נבראו תוך כדי עבודה עם המדיום. השימוש בדיו ובצבעי מים נותן את האפשרות לשנות את הציור תוך כדי התהוותו, ובאותה הנשימה, המדיום שולט באמן כיוון שהמים נוזליים ועלולים לעוות את הדימוי. השתמשתי באיכות זו כדי לחזק את הדימויים, את הרגש שהם מבטאים בעיניי ואת תחושת הערבול. בנוסף, שיטת עבודה זו מהדהדת את האוטומטיזם הסוריאליסטי; שיטת עבודה בעזרתה ניתן להעלות את התת-מודע אל המודע. האמן מצייר ביד חופשית וספונטנית, ורק לאחר מכן מתבונן במה שנברא על הנייר. היצירה שהיא תוצאה של האוטומטיזם עלולה לחשוף חלקים מודחקים של הנפש שצפים בדימויים ובשפה האמנותית. נופך נוסף של האוטומטיזם הוא שֶׁבְּעֵת הצפת תת-המודע של האמן, הצופה משליך על היצירה את מחשבותיו, רגשותיו והאסוציאציות שלו עצמו בעת הצפיה בה, ובכך פותח צוהר אל התת-מודע שלו.

הציורים הקטנים מוצגים בצורה אובאלית. הצבה זאת נועדה לסמל את תחושת התנועה שנוכחת מבחינתי בחלק מן העבודות עצמן (למשל כאשר דימוי יוצא מהפורמט). הצבעוניות בכולן היא מונוכרומטית; בגווני שחור או אדום, וזאת מכיוון שעולם הדימויים הפנימי שלי מורכב מגווני שחור בלבד. האדום נועד לשבור את ההוליסטיות של ההצבה ושל הצבעוניות.

כשעבדתי על הוידאו ניסיתי ליצור פלטפורמה בה הצופה יוכל לזגג את עיניו, פעולה הפוכה ממה שהציורים אמורים לייצר. בוידאו עצמו יש הרבה סתירות מבחינתי: המתח בין אמיתי למזויף, חי ומלאכותי, מוכר וזר.

עדן סמרה