תערוכת בוגרים המגמה לאמנות פלסטית-חזותית תשע"ח

בחרתי לעבוד בשלושה מדיומים שונים- קולאז', וידיאו וסאונד.
חמשת הוידיאו-קולאז'ים שייצרתי העומדים אחד לצד השני, עשויים מדימויים מתוך מגזיני אופנה ודקורציה אותם בחרתי לשלב יחד עם חומרים הלקוחים מ"יוטיוב", כמקור נגיש וזמין. הסרטונים ערוכים על ידי, להם מלווה סאונד שונה לכל עבודה העובד בסנכרון יחד עם שאר העבודות המוצגות, כל אחד בזמנו ובהתאם לאחר.

הדימויים המוצגים בקולאז'ים המתאפיינים בארכיטקטורה קלאסית, מוצגים היסטוריים, תכשיטים וחלקי גוף מראים רבדים שונים של עיסוק בתרבות, גופניות ועושר. בניגוד לאלה, הדימויים המוצגים בסרטונים, לקוחים מסיטואציות ומצבים מהטבע אליהם התחברתי.
בשילוב בין השניים, בין הטבעי מלאכותי ובין הרגשי למוחשי, אני יוצרת מתח אשר תפקידו לתאר מצב פנימי לצד מצב חיצוני. למרות שהדימויים המוצגים בחלקי הוידיאו בקולאז'ים מתקשרים לרגשות דרך תופעות בטבע, יש ריחוק בין הדבר מאחר והם מוצגים במחזוריות ובלופ, המעיד על טכניות וחוסר רגישות.

הפסקול המנחה הוא מדריך לכישוף טנטרה לאהבה, הלקוח מהאינטרנט שתפקידו להנחות את המאזין, לבד או יחד עם בן זוג, למדיטציה למטרת ריפוי הלב והמיניות. טנטרה, כתרגול דרך חיים העוסקת בתחומים שונים, דבקה בריפוי ושחרור מאשמה, מחוסר אמון, מחוסר ערך, מפחדים ומיניות. בכך עוסקת הטנטרה בכל מישורי החיים, דרך תרגול הקשבה לשקט, חיבור עם הטבע והעמקת המודעות.
עצם לקיחת הפסקול ממקור כמו יוטיוב, מראה מן סתירה מסוימת בין מטרת הפסקול לבין היותו באינטרנט דבר המעיד על ניתוק בין הפסקול למאזין, שכן הקול המנחה הוא טכני ורובוטי, אך מנגד לכך מנסה להעביר מדיטציה של התנתקות וחיבור לרגשי ולפנימי, ובכל זאת מצאתי את הדבר כדרך מנוכרת מעט הסותרת את עצמה והסתירה הזאת עניינה אותי.

שאר קטעי הסאונד עובדים בהלימה אחד לשני ובכך נוצרת בניית המתח והבלבול, המחשבה שאין לדעת מה הדבר הבא שעומד להישמע ולהופיע. רציתי ליצור חוויה מוסיקאלית הרמונית העובדת בסנכרון בין העבודות. הקישור בין קטע סאונד בעבודה אחת לתגובה אליו דרך קטע ויזואלי בעבודה אחרת הוא החיבור העיקרי בין העבודות ומה שמקשר ביניהן לעבודה יחד ואף משלימות לעבודה אחת, אך משאירות אופי מסוים ושוני בכל אחת מהן.
בחרתי את תוכן קטעי הסאונד על פי אופי כל עבודה, ובכך נוצר מסע שהוא אוסף דימויי סאונד הנוגע בטבע, אוריינטליות ורגש.

דרך ההצבה שבחרתי לעבודות היא מן מחומש פתוח המורכב מקירות אשר בכל אחד חלון ממנו מוצגת כל עבודה. בשל ההצבה דמוית הפנרומה מתאפשרת תצפית עקבית על המתרחש בעבודות ולדריכות וסקרנות מצד הצופה לדעת מה הבא לקרות ולהופיע בעזרת שיטוט בעיניים וחיפוש מאין מגיע הסאונד, או מה תהיה התמונה הבאה שתופיע. העבודות אמורות לתת הרגשת אקטיביות אך בעצם המצאות במצב של אי ידיעה לאן להסתכל וחוסר ודאות ובטחון. חשוב היה לי להעביר את החוויה של הרגשת הביטחון והשליטה, שבעצם בפועל מתגלה כאיננה ואף ככניעה.

עדי אסיה