תערוכת בוגרים המגמה לאמנות פלסטית-חזותית תשע"ח

בתהליך העבודה הנחתה אותי המילה "גניזה". פירושה המילולי הוא הטמן\הסתר ושמור, ובעולם היהדות משמעותה טמינת תשמישי קדושה פגומים שיצאו מכלל שימוש. המתח הזה בין דבר קדוש ובעל ערך לבין דבר פגום שיש להסתיר הוא נושא שעניין אותי, בעיקר בנוגע ליחסה של הדת והחברה לגוף ולגוף הנשי בפרט. גוף שנחשב מצד אחד ליפה, טהור ומעניק חיים ומצד שני לדבר בזוי שיש להסתירו.

הושפעתי בתהליך המחקר מעבודות של אמניות יהודיות דתיות כמו מיכל נאמן ומירית כהן-כספי ומכתיבתה של ז'וליה קריסטבה בספרה "כוחות האימה" לפיו "הבזות שהפכה בשפה לטומאה היא המכוננת את האיסורים הדתיים ומייצרת מולה את הקדושה.  כמעט כל הדתות מפרידות בשם הטומאה את האישה מן הגבר. יתירה מכך: אף על פי שמושג האמהות הוא לכאורה מקודש, הנשים עצמן אינן כאלה. ולא רק שאינן כאלה, הן הופכות להיות נושאות הרע. הן 'חורשות המזימות', הן המכשפות."
הפסלים המוצגים בתערוכה על הרצפה, בפינת החדר, על הארונית ומתחת לשמיכה עשויים מנייר ועטופים בתחבושות אלסטיות שנתפרו זו לזו בחוטי תפירה, בשילוב מסמרים, אבזמים של חזיות וסוגרים של תחבושות. השימוש בתחבושות מייצג התגוננות ושמירה על הגוף, וליפופן סביב בסיס הפסל מזכירה עטיפה בתכריכים. צורתם של הפסלים אמורפית ומזכירה חלקי גוף שמוסמרו ונתפרו זה לזה, ויוצרת דימוי לא נעים. הפסל המוצב מאחורי השידה מזכיר דמות מקופלת בתוך עצמה ומסתתרת, והמראה שבתחתית השידה משקפת את הרצפה ויוצרת אשליה שהפסל אינו שם.

הפסלים והשמיכה מוצבים על רהיטים ישנים שמצאתי ברחוב. בפעולה של אסיפתם מהרחוב והצבתן כחלק מתערוכה ניסיתי לחזק את המתח בין משהו בזוי ועזוב למשהו בעל ערך וחשיבות. רהיטי הבית המלוכלכים, הישנים והפצועים מייצגים את המרחב הביתי, שהוא בתפיסה המסורתית מקומן של הנשים, בצורה לא מחמיאה.

השמיכה המוצבת על השולחן והכיסא ההפוך מעליו מעשויה מחלקים פנימיים וחיצוניים של מזרון ישן שמצאתי ברחוב ומתחבושות אלסטיות, בדוגמא של שמיכת טלאים. בחרתי בשמיכה כמדיום מפני ששמיכה מייצגת חום, ביטחון, הגנה וקשר אינטימי, אך גם אלמנט של הסתתרות. מלאכת התפירה היא מלאכה נשית שיש לה נוכחת משמעותית באמנות נשים לאורך השנים. הדימוי המתואר בשמיכה גם הוא דימוי גופני מפורק ומורכב מחדש בטלאים, כמו בפסלים. העדפתי לא להציב את השמיכה פרושה ולוותר על הצגת התמונה הנוצרת מהטלאים בשלמותה לטובת ניסיון להעניק לה נפח.

נטע סחייק