תערוכת בוגרים המגמה לאמנות פלסטית-חזותית תשע"ח

בראשית התהליך זיהיתי שאם אני נצמד למושג או רעיון כנקודת מוצא ליצירה אני לא מצליח לעבוד.

החלטתי לשנות את נקודת המוצא ולהשתחרר מרעיון מוגדר. מצאתי את עצמי רושם פסל של אמן אחר בהתבוננות. ההתבוננות בפסל קיים סייעה לי להיכנס לרצף של עבודה.

המשכתי ברישום של הפסל מתוך חשיבה בלבד ללא התבוננות.

ניסיתי גם לבנות פסל קטן ורשמתי אותו.

התקדמתי הלאה ברישום אך הפעם בטכניקת גריעה באקריליק (צבע) על דיקט. כשעברתי לטכניקה זו התחלתי לעבוד אינטואיטיבית. פעלתי והתעסקתי בצורה במסת החומר ובצבע.

אחרי הסדרה הזאת אימצתי צורה שציירתי באחת העבודות, הרגשתי שהיא מהווה בשבילי אפשרות למחקר בעבודה. יצקתי צורה זו בבטון. בשלב זה עדיין לא הייתי בטוח מה המשקל של כל מדיום בעבודה שלי.

המשכתי לחקור את הצורה הזו בציור בפורמט גדול (גיליון).

בתהליך זה נוצרו שני תחומי עיסוק חדשים: חלל נגטיבי שנבע מיציקת הבטון ודפוס חוזר של פסים, אך המעבר לפורמט הגדול הקשה עליי בעיקר בגלל חוסר היכולת לעבוד במהירות וספונטניות והאפשרות החדשה להתעכב ולחשוב על העבודה.

למרות זאת הגדלתי אף יותר את הפורמט ועברתי לצייר על נייר בגודל 1.5 מ׳ על 2.5 מ׳, הבנתי שהעיסוק והמחקר המרכזי שלי במדיום הציורי בעבודה זו יהיה במסה של הצבע כחומר והרפיתי מהעיסוק בצורה.

במקביל המשכתי לעבוד במדיום הפיסולי על יציקה נוספת. העבודה על היציקה הכתיבה גם את קצב העבודה על הציור.

המשכתי בניסיונות שונים במדיום הפיסולי שנבעו גם הם מחקר הצורה, אך לא כולם מוצגים בתערוכה.

לקראת סוף התהליך הדגש שוב עבר למישור הציורי, סיימתי את הציור הגדול ועבדתי על ציור נוסף באותן מידות.

בשתי העבודות האלה המשכתי להתמקד בעבודה עם פסים וכתמים שאפשרו לי יותר ויותר לעסוק בצבע כחומר וכמסה.

כעת בהסתכלות שלי לאחור על התהליך כמכלול אני מבחין שבתהליך אני שואל שאלות על ציור בעזרת הפיסול ושואל שאלות על פיסול בעזרת הציור. ייתכן שהקושי בהתנעת תהליך היצירה באמצעות מושג, נושא או הבעת עמדה בתחילת התהליך לא היה מקרי, הדבר שעניין אותי בסופו של דבר הוא החיפוש המתמשך של היחסים בין צורה לחומר.

אני חושב שכשמתבוננים בתהליך שעברתי ניתן להבחין שלא פעם חיפשתי את דרכי מבלי לדעת בדיוק מה אני מחפש. אני רוצה להודות למנחים שלי חגית קהן וגיא ניסנהויז על כך שנתנו לי חופש שאפשר מחקר אמתי, ויותר מכך, הם חזקו את הביטחון שלי בתהליך שעברתי ובעיסוק שהתפתח.

הלל פרידברג