תערוכת בוגרים המגמה לאמנות פלסטית-חזותית תשע"ז

במהלך החופש הגדול האחרון עברתי דירה. עזבנו את הבית היחיד שאני ממש זוכרת שהיה לי, בית קטן עם קירות צבעוניים והתחלתי ליצור כל מיני עבודות שהן פרידה מ"בית הילדות". חקרתי את נושא הבית והשייכות בכמה אופנים. באמצעות תפירה, רישום, צבע וגבס יצרתי עבודות שונות שמושפעות מהארכיטקטורה של הבית, משילובי הצבעים שבו, מהדוגמאות שעל הקיר ומרצפת העץ החומה. הסבתי את החומריות הקשה המקובעת במקום מסויים בחומרים רכים וניידים ויצרתי עבודות כמעט מופשטות למרות שהן נאמנות למקור ברמת דיוק גבוהה. לעבודות הארכיטקטוניות הוספתי עבודות נוספות, בהן מרומזים חלקי דמויות בצורה עדינה ובאופן המשתלב בטקסטורה הכללית של הבד.

עזיבה של בית היא שינוי. בכל שינוי אדם צריך לבחון מה הוא משאיר מאחור ומה הוא לוקח עמו לחיים העתידיים. במרכז החלל בניתי שלד של מיטה מברזל בניין קר וגולמי, ועליו לכאורה זרוקה, אך למעשה רקומה כחלק בלתי נפרד ממנו, שמיכה רכה למראה. באמצעות שילוב החומרים אני מנסה לחקור את נושא "הבית", הארעיות והעזיבה. המיטה והשמיכה נראות כמשהו נטוש, שהושאר מאחור אבל הן מחוברות אחת לשנייה באופן שלא מאפשר להפרידן. בסופו של דבר כל עזיבה גוררת עמה באופן בלתי נמנע זיכרונות, דברים שנפרדים מהם באופן פיזי אבל שאנחנו ממשיכים לקחת אותם אתנו הלאה במובן הרוחני.

המיטה ועבודות הבד הרכות, הנגדתם ושילובם של חומרי בניין ורקמה, והטמעה של רישום וצבע בתוכם - כל אלה הם ניסיונות לחקור את המושגים של בית ושייכות, של ארעיות ויציבות, של ממשות וזיכרונות, מעין ניסיון להבין מה מרכיב אותנו כאנשים ומלווה אותנו לכל אשר נלך.

ליה שמשוני