במקום לא-מקום, בעוביו של ההר,
עמד לו מקדש, רב הוד והדר.
הנזירות בו סגדו לאלה עתיקה,
אך דבר מרידתה לא נזכר.
סיפורים אחרים נשזרו במקדש,
אך הם לא יסופרו בהכרח.
ועכבר לבן ובודד חיפש לו בשקט,
עבר מפואר שנשכח.
עבודת הגמר מגוללת מספר סיפורים סביב תרבויות עתיקות ועכשוויות, והיא ממוקדת במקדש  שעיצובו  מושפע  מהן. העיסוק במקדש העלה נושאים רבים, ביניהם דת וכפירה, סודות וזיכרון וסולידריות. המיזוג בין תרבויות מייצג את ההשקפה שלי על הדת  כאוסף של סיפורים שעברו מפה לאוזן, עד אשר התגבשו למקשה אחת. המדיום האהוב עליי הוא איור, ובתהליך השנה הבנתי שעבורי,  הבסיס לעבודות,  בין אם הן פיסוליות, רישומיות או ציוריות, הוא תמיד סיפור. בתהליך העבודה עברתי מנושא לנושא ומסיפור לסיפור עד לשלב בו כרכתי אותם יחדיו, לכדי אוסף סיפורים  ודימויים המופיעים ביצירות. דמויות שונות מייצגות אמונות שונות. מכולן דמותה  של הנזירה הסוררת מעוררת בי את ההזדהות הרבה מכל.
בעולם שיצרתי ניתן למצוא שלושה דפי הסבר פנימיים, אשר עברו תהליך מהיר של התיישנות ונראים כתלושים מתוך קובץ גדול. בדפים אלו מתואר הסיפור המרכזי מנקודת מבט של ספר מחקר. עבודות נוספות  מתארות את חיי היום-יום של הנזירות ותהליכים שהן עוברות (בישול, תפילה, הצטרפות למקדש). בסמוך  ובמקביל מצוירות דמויות והתרחשויות נוספות כמו הכלואות במקדש, או גווה ושערותיה של הדמות בעבודה בעלת הכותרת "כחול יהלום אותַך".
שמה של התערוכה: "תערוכה לעכבר לבן", נובע מהסיפור האחרון באוסף הסיפורים והדמויות שהתערוכה כוללת; סיפורים על מצרים, על אלה עתיקה, על מקדש שנבנה על ידי נזירות ועל דמויות נוספות מעולמות אחרים- מקרקעית הים או ממאדים. הסיפור האחרון הוא סיפורו של עכבר-ענק, האחרון מזן שנכחד ונשכח. כאשר הצופה מסתובב בתערוכה, המיועדת לו, מסתובב בה גם יצור נוסף, יצור שכַּמֵהַ להשתייכות, לעבר ולהיסטוריה בתוך עבודה המבקרת את  אותו צורך.
אני מאמינה כי אמנות נוצרה  ונוצרת עבור בני אדם,  עבור הצופים המבקרים בתערוכה. ההבנה שיצירה נוצרה עבור הצופה,  בזכותו היא קיימת  ושהחוויה שהצופה יעבור באמצעותה מבחינתי  היא המשמעותית. אני מקווה שהצלחתי בשאיפתי ליצור חוויית אמנות עבור כל אחד מהצופים בתערוכה. 

מנחות: רינת קוטלר, דר' חוה ברונפלד-שטיין