מאז ומתמיד נמשכתי לעבוד בעץ, העץ הוא חומר גלם, הוא הנושא וגם האמצעי לבנייה של אובייקטים בחיי. בעבודתי יש לו ביטוי כחומר גולמי ו/או מעובד, מעוטר, כרהיט, כחפץ פולחני, וגם כבית. בניתי והרכבתי ממנו עולמות.
תוך כדי תהליך גיליתי דרך העבודות שלי, שאני מנסה לפרק ולהרכיב מחדש את המורכבות של הזהות שלי. את המוצא הבלגי- קתולי ואת המוצא הישראלי- יהודי. כי הרי עץ הוא גם "עץ משפחה".
העבודות ברובן מורכבות מחפצים, תמונות, זיכרונות, מעין נקודות ציון של הילדות שלי וחיי עד כה.
השימוש בעץ ובחפצים משומשים מבטא מצד אחד את הנוסטלגיה המלווה את החיפוש בעברי, אך גם קשור לאבי ולעיסוקו בעץ ובשחזור ושיפוץ רהיטים.
דרך נוספת שאני מבטא את בניית זהותי היא באחת העבודות שלי הבנויה מגזע עץ, אך עץ זה הוא רק גדם, ללא שורשים וללא ענפים. מאידך, לעץ חללים וחדרים המהווים שאיפה לבית ו/או שחזור של חלום ילדות בבית על עץ.
הבית גם מופיע כדימוי בעבודה אחרת, מהדהד את הבתים ביערות בבלגיה ובאירופה בכלל. אך אצלי בפסל, בתים אלא התהפכו על ראשם.
בעבודותיי, הבית נוכח בחיצוניותו, בקירותיו וברהיטיו, בחפציו כמקום קונקרטי ופיזי, אך גם כזיכרון, כסמל ומשאלת לב.
אימא ואבא, יהדות ונצרות, מזרח ומערב, ישראל ובלגיה, כולם בעבודת סיום אחת.
