עבודתי מתעסקת בקשרים הכי מורכבים, חשובים ומשפיעים שיש לי עם הסובבים אותי.
יצרתי עולם אליו אני מכניסה את כל הקשרים האלו, מעוותת אותם לפי הרצונות שלי, ומנסה להבין את החשיבות שלהם. 'שיחקתי' עם בני האדם שסובבים אותי, פירקתי, הרכבתי ויצרתי מהם "בובות קרטון" כדי שיוכלו להתאים לעולם החדש וכדי שאוכל לשלוט בהם טוב יותר.
הטכניקה בה עבדתי על "בובות הקרטון" הושפעה מעבודותיו של דיוויד הוקני. בשיטת ההרכבה והפירוק התחלתי לעסוק לפני שנתיים. מצאתי שהיא משמשת אותי מאד בעבודה זו. היא מאפשרת לי לשלוט במציאות, באנשים.
הדימוי של כוסות פלסטיק הוא דימוי שמעסיק אותי הרבה. הן מסמלות ריחוק וקרירות. כוס חד פעמית מעידה על המוניות, זולות, חוסר השקעה, חוסר התחשבות ועצלנות. דרך האובייקט הזה אני שואלת שאלות אודות המשמעות של קשרים אנושיים - האם אפשר למצוא קשר משמעותי שבו תרגיש בטוח תמיד?
בעבודת הוידאו מצולמות הרגלים שלי כאשר הן דורכות על כוסות פלסטיק בבתים של הדמויות המצולמות. קבעתי עובדה והשתלטתי על הבתים שלהם. כפיתי את העולם שלי על שלהם ודרך הפעולה שאלתי אותם את השאלה בה אני עוסקת- האם אנחנו קרובים באמת?
